1.7.2005

קבוצת צעירים יצאה לדרך

ב-18 ליוני התקיים המפגש הראשון של צעירים (בסיכון או שלא) המתמודדים עם מחלת הנטינגטון שקיימת במשפחתם, נפגשנו 7 אנשים בביתה של אחת מחברות הקבוצה בנתניה, טווח הגילאים היה בין 17 ל-30.

אני אנסה במילים לתאר את החוויה החזקה שכולנו הינו שותפים אליה: נפגשנו בתחילה בהתרגשות משותפת וגם קצת מבוכה, אך מהר מאד תוך כדי סבב ההכרות הבנו עד כמה המכנה המשותף הנפשי שלנו מיוחד ונדיר למציאה וזאת הסיבה שלדעתי לי הייתה תחושה שאנחנו פשוט התחברנו אחד לשני כמו "קבוצת מגנטים". המפגש היה בן 3 שעות שבו בצורה ספונטאנית דיברנו על עצמנו על החוויות שלנו עם המשפחה עם מחשבות על המחלה, על ההורים, אחים, בנות זוג. עלה הנושא של איך כן אפשר להתמודד עם המחלה בצורה חיובית, מדי פעם עלו שאלות בתחום הביולוגי של המחלה ועוד הרבה שאני לא מתיימר לזכור.

במהלך המפגש אחד מהחברים אמר משהו בסגנון: "פחדתי לבוא ושתהיה אווירה כזו חולה, כאילו אתם יודעים בגלל המחלה ובסוף כולם פה ממש סבבה!"... אני חושב שלכולנו היה מאד טוב לראות שאנחנו לא לבד, שיש עוד אנשים צעירים בגילאים שלנו שמתמודדים עם מחלת ההנטינגטון שבמשפחתם עם כל המורכבויות שלה. האמת שהיה לנו כל כך מיוחד ביחד וטוב שפשוט לא רצינו להיפרד בסוף, דיברנו על כך שנפגש באוגוסט שוב, כנראה בחיפה על מנת לאפשר לכמה חברים חדשים מחיפה, שרוצים להגיע ולא מתאפשר להם לנסוע דרומה.

אני רוצה להודות לכל מי שבא למפגש ועזר לו להיות כל כך חזק ומשמעותי ואני רוצה גם להודות למארחים שלנו תמר ואלי חלפון על האירוח הנפלא והבית המקסים שגם תרם לאווירה הטובה.

בהזדמנות זו אני רוצה להזמין בחום את כל מי שמרגיש שקבוצה כזו יכולה לשרת אותו בדרך כל שהיא. ניתן לפנות אלי ישירות לטלפון 052-3645298 או לאימייל shahard@gmail.com.

בברכה,

שחר דניאל

חזרה לדף הראשי